חוקיות תקנה 427 לתקסד"א - חיוב בהפקדת עירבון בערעור

רע"א 5208/06 פול ריצ'רד דייויס נגד מוריס מלכה

תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת, כי המערער חייב לערוב את הוצאות המשיב. בעתירה שהוגשה כנגד תקנה זו, נטען, כי היא בטלה באשר היא קובעת חובה אוטומטית על כל מערער לערוב את הוצאות המשיב, ללא בדיקה וללא החלטה שיפוטית.

בית המשפט העליון דחה את הטענה כי תקנה 427 היא בלתי חוקית, וקבע, כי סמכותו של שר המשפטים לקבוע כללים בעניין עירבון נובעת מהחוק עצמו, מקיומו של נוהג רב שנים בנושא, וכן מתיישבת עם הגיונו של הנושא. סעיף 108 לחוק בתי המשפט מסמיך את שר המשפטים להסדיר בתקנות סדרי דין את סדרי הדין והנוהג לפני בתי משפט. נקבע, כי הסמכה זו כוללת גם את הסמכות לחייב מערער בהפקדת עירבון להבטחת הוצאות המשיב.

השופט רובינשטיין קבע, כי אין לגזור גזירה שווה בין תקנה 427 לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי הקובעת, כי בית המשפט (או הרשם) רשאי, לחייב תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאות הנתבע, שכן קיים הבדל מהותי בין חיובו של תובע בערכאה הדיונית בהפקדת ערובה, לבין חיובו של מערער, אשר היה לו יומו בדין, והוא מבקש להפוך את הקערה על פיה.

יתר על כן, תקנה 432 המאפשרת לרשם לפטור מערער מחובת העירבון או מקצתה משיקולי צדק, תוך הבאה בחשבון של שיקולים כגון סיכויי הערעור, מונעת פגיעה קשה בזכות הערעור.

רע"א 5208/06 פול ריצ'רד דייויס נגד מוריס מלכה

למדור: סדר דין אזרחי וראיות

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.